החלטה בתיק בש"א 1142/07

1.       בפני בקשה להתיר למבקש לתקן את התובענה בתיק העיקרי.

2.       בתובענה המקורית, עתר המבקש לסעד הצהרתי, ולפיו יוצהר, כי "תוקפו של חוזה האופציה שנחתם בין הצדדים ביום 9.7.00 (נספח י"א לבקשה זו) ואושר על ידי בית המשפט הנכבד בפסק דין חלקי מיום 11.7.00 (נספח י"ג לבקשה זו) יוארך בשנה עד ליום 11.7.06".

3.       הבקשה לתיקון כתב התובענה באה, לאחר שב"כ המשיב טען בישיבה האחרונה שהסעד לו עותר המבקש כבר אינו אקטואלי, שכן המועד למימוש האופציה, אפילו לפי טענותיו של המבקש, חלף.

4.       למעשה, הסעד בתובענה העיקרית מבוקש, מאחר ולטענת המבקש נמנע ממנו לממש את תקופת האופציה שניתנה לו, ואשר הייתה בת חמש שנים, משום שהליכי התכנון ושינוי יעוד הקרקע, בועדות התכנון השונות, התמשכו מעבר למה שהצדדים צפו בתחילה.

5.       לדעת ב"כ המבקש, המועד בו נקב בכתב התובענה, שהוגשה על דרך המרצת הפתיחה, ננקב משום שסבר שעד לאותו מועד יסתיים הדיון, ועוד טוען הוא כי יש מקום לנקוט בגישה ליברלית, ולהתיר את התיקון המבוקש.

6.       ב"כ המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו עד למועד בו תמה תקופת האופציה, המבקש לא הודיע על רצונו לממשה, וממילא האופציה פקעה ואינה קיימת עוד.

7.       האופציה הוקנתה למבקש בהסכם שנערך בתאריך 9.7.00, ולפיה ניתנה למבקש אופציה לרכוש את המקרקעין בתוך 60 חודשים מיום 11.7.00 (הוא היום בו אישר בית המשפט את הסכם הפשרה).

          נראה כי אין מחלוקת שהמבקש לא ביקש לממש את האופציה במועד שנקבע בחוזה, ואת תביעתו הגיש בתאריך 10.7.05 (ביום בו למעשה פקעה האופציה) כדי להשיג אורכה בת שנה. בתביעתו (המקורית) טוען המבקש, "הוא הצד הנפגע והמפסיד היחיד בכל מה שארע סביב החלקה" (סעיף 32 לתובענה), ועל כן "הצדק דורש כי יינתן לו פסק הזמן הדרוש למימוש העסקה כפי שהוסכם בין הצדדים על מנת להטיב את נזקיו" (סעיף 33 לתובענה), ועוד טוען הוא כי "במצב העניינים הנוכחי ותוך התחשבות בתנאי השוק הנוכחיים דרוש לו פרק זמן של שנה מהיום (כלומר מיום 10.7.2005 - י"כ) להשלים את העסקה".

8.       טיבה של זכות אופציה, שלשם מימושה יש לפעול על פי המנגנון שנקבע להפעלתה. למעשה כבר בעת הגשת התובענה המקורית האופציה פקעה, שכן התקופה חלפה מבלי שהמבקש פעל למימושה. במהלך התקופה שמאז הוגשה התובענה, היה המבקש ער ככל הנראה לקושי שהתובענה מעוררת, ועל כן הצדדים ביקשו לדחות את הדיונים מעת לעת, כיוון שניסו להגיע להסכמה, וכפי שהבנתי, הסכמה בין הצדדים לא הושגה בשל כך שלא כל יורשי המנוחה הגיעו להסכמה ביניהם.

9.       מכל מקום, בבואי לשקול בקשת המבקש לתיקון כתב התביעה, הנני סבור כי אין מקום להתיר את תיקון כתב התביעה. כאמור, האופציה שניתנה למבקש פקעה כבר ביום בו הוגשה התובענה לראשונה, ובתובענה עתר המבקש לכך שבית המשפט יתערב ביחסים החוזיים בין הצדדים ולמעשה ינסח עבורם חוזה אחר, משום שלטענת המבקש, החוזה שנוסח על ידי הצדדים עצמם, ואשר כבר קיבל תוקף של פסק דין, לא צפה, בעת שנערך, את הקשיים שהמבקש נתקל בהם לאחר חתימת ההסכם.

10.     זכויותיו של המבקש נקבעו בחוזה לאחר מו"מ שהתנהל בין הצדדים. לחוזה שנכרת ניתן תוקף של פסק דין. כבר בתובענה המקורית שהוגשה בתאריך 10.7.2005 ביקש המבקש שבית המשפט ירחיב את מסגרת הזכויות שלו על חשבון זכויות המשיב, ולמעשה משמעות תביעתו של המבקש היא, שהמשפט יתקן פסק דין שכבר ניתן לפני למעלה משש שנים.

          אם אתיר למבקש לתקן את כתב התובענה, כי אז המסגרת החוזית שהצדדים קבעו לאחר משא ומתן שהתנהל ביניהם תפרץ לחלוטין, וכמוה יאויין אף פסק הדין שניתן בתאריך 11.7.2000.

11.     לפיכך, ולאחר ששקלתי טענות ב"כ הצדדים, הנני סבור כי בנסיבות המקרה שלפני אין מקום לומר, שתיקון התובענה דרוש על מנת שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת שבין הצדדים.

12.     אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן:

(א)     הנני דוחה את הבקשה.

(ב)      הנני מחייב את המבקש לשלם למשיב שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק.

ניתן היום, כ' בשבט, תשס"ז (8 בפברואר 2007) בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתקים לב"כ הצדדים.

מותר להפצה מהיום.